החופים בישראל משתרעים על פני 306 ק"מ, מתוכם (עפ"י הצווים התקפים להיום) כ- 19 ק"מ מסווגים כמקומות המוכרזים לרחצה, כ- 156 ק"מ מסווגים כמקומות אסורים לרחצה וכ-97 ק"מ הם שטחי חוף בלתי מסווגים שלציבור הרחב יש גישה חופשית אליהם אך לא ניתנים בהם שירותי הצלה ושירותי חוף אחרים.

ציבור של מיליוני בני אדם בגילאים שונים מהארץ ומחו"ל, נהנים מחופים אלה במגוון פעילויות רחבות ואולם, כידוע,  קיימים בהם גם סיכונים ולצערנו מתרחשים מעת לעת תאונות שונות וביניהן אף טביעות הגורמות לנזקי גוף ואף למוות.

בשנת 2011 טבעו למוות בעונת הרחצה 33 איש. בין השנים 1992 ועד שנת 2011 טבעו למוות בעונות הרחצה 844 בני אדם (ממוצע של 38 איש לשנה). מרבית מקרי הטביעה התרחשו בחופים שאינם מוכרזים ובחופים בהם הרחצה אסורה, ואף בחופים מוכרזים מחוץ לשעות פעילות המצילים, רחצה לילית ורחצה שלא בעונה.

לצד הטביעות קיימת תופעה של תביעות נגד המדינה והרשויות המקומיות האחראיות על החופים וחלק זה באר מטרתו להביא לציבור הקוראים מידע לגבי פסקי דין רלוונטים לטביעות בים.