סכנה! – בורות היניקה בבריכה

סכנה! – בורות היניקה בבריכה  

מאת: דוד לבקוביץ

כללי

כידוע בורות היניקה של הבריכה,  המיועדים לצורך ניקוז הבריכה לביוב ולצורך  סחרור המים דרך חדר המכונות,  מהווים גם סכנת יניקה, ואכן לצערנו אירעו  במהלך השנים מספר מקרים.

סטטוטוריקה

סעיף 21.1.2.9  בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 2) (חלק  כ"א – בריכות שחייה), התשס"ח –  2008, מחייבים התקנת של לפחות שני פתחי יניקת מים נפרדים זה מזה, לצורך סחרור המים ובאופן שלא יגרמו להיווצרות מערבולות.

וכמו כן צוין  בתקנות הללו כי פתח יניקת מים בבריכת שחייה יכוסה במכסה הגנה שיתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא יתוכנן כך שמהירות הזרימה דרך פתחי מעבר המים במכסה לא תעלה על 0.5 מטר לשנייה;

(2) הוא ימנע היצמדות, יניקה או חדירה של מתרחצים או אבריהם, ויינעל באמצעות סגר המונע פתיחת המכסה על ידי מתרחץ או השתחררות המכסה;

(3) הקוטר המרבי של פתחי מעבר מים במכסה לא יעלה על 6 מ"מ.

ומה לגבי בריכות  שחייה ישנות שנבנו עוד בטרם הותקנו התקנות עם בור יניקה אחד?

לגביהן מומלץ להניח מכסה בצורת כיפה המאפשר חדירת מים מתחת לכיפה למניעת יניקה.

פסק דין רלוונטי

להלן פסק דין רלוונטי לנושא של בקשה למתן <TAKD t="׳¨׳©׳•׳× ׳¢׳¨׳¢׳•׳¨">רשות ערעור מנהל בריכה על הרשעתו בגין אירוע בו נפגע ילד בבריכת שחייה כתוצאה משאיבה לבור היניקה

ע.פ. 1004/97 בית המשפט המחוזי</TAKD> בתל אביב יפו בערעור על <TAKD t="׳₪׳¡׳§ ׳“׳™׳Ÿ">פסק דינו</TAKD> של <TAKD t1="׳‘׳™׳× ׳ž׳©׳₪׳˜ ׳©׳œ׳•׳" t="׳‘׳™׳× ׳ž׳©׳₪׳˜">בית משפט השלום</TAKD> בתל אביב (ת.פ. 5920/95).

המערער: פלוני

המשיבה: .מדינת ישראל

תקציר פסק הדין:

על פי <TAKD t="׳₪׳¡׳§ ׳“׳™׳Ÿ">פסק הדין</TAKD> האמור, הורשע המערער בעבירה של חבלה ברשלנות לפי סעיפים <TAKD par="341">341 ו-326 לחוק העונשין, בשל אחריותו לחבלה שנגרמה לנער בבריכת שחייה שהייתה באחריותו.

ביום האירוע שימש המערער כמנהל מרכז הספורט "<TAKD t="׳§׳ ׳˜׳•׳¨ ">קאנטרי</TAKD> לי" בשיכון ל' בתל אביב (להלן: "מרכז הספורט"). במרכז הספורט שלש <SPAN class=highlight>בריכות</SPAN>. אחת מהן מכונה בשם "בריכת הזרמים" (להלן: "הבריכה"). זאת בשל זרמי המים שמחולל בה מנגנון מיוחד. הבריכה מיועדת לילדים והמים בה רדודים.  זרמי המים נוצרים על ידי הזרמת מים מצינורות שפתחיהם בתוך הבריכה והמים מוחזרים באמצעות צינור, שפתחו מצוי בגומחה שבדופן הבריכה, סמוך לקרקעית (להלן: "הצינור המחזיר"). בפתח הצינור המחזיר קבוע סורג מתכת; ואילו פני הגומחה, שבה קבוע פתח הצינור מכוסים בסכבת מתכת, שתפקידה לבלום את כוח היניקה של הצינור המחזיר, שדרכו מוצאים המים מן הבריכה (להלן: "סבכת הביטחון").

ביום האירוע – וככל הנראה במשך פרק זמן לא קצר קודם לכן – סבכת הביטחון נעתקה ממקומה, לא הייתה כלל בבריכה, ופתח הגומחה נותר חשוף. אותו יום נכנס הנער לבריכת הזרמים ונתגלה שוכב על קרקעיתה. המציל שהוזעק למקום מצא, כי הנער נצמד אל הגומחה, בשל כוח היניקה שפעל בפתח הצינור המחזיר ולא אפשר לו להתרומם ולהתרחק מפתח גומחה.

הנער הובהל <TAKD t="׳‘׳™׳× ׳—׳•׳œ׳™׳">לבית החולים</TAKD> וחזר להכרתו רק כעבור שלושה ימים.

הראיות שבאו בפני <TAKD t="׳‘׳™׳× ׳ž׳©׳₪׳˜">בית המשפט</TAKD> אינן מותירות מקום לספק, כי עכוזו של הנער נצמד בכוח היניקה אל סורג המתכת שבפי הצינור המחזיר; וזאת – בשל העדר סבכת הביטחון הסוגרת על הגומחה.

המערער נדון לעשרה חדשים מאסר מהם שישה חדשים לריצוי בעבודות שירות והיתרה על תנאי. כן חייב המבקש בתשלום פיצויים בסך <SPAN dir=ltr>3,000</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN> ש"ח לנער שניזוק.

הערעור מופנה כנגד ההרשעה, ולחילופין כנגד עונש המאסר בפועל וכנגד החיוב בפיצויים; והבקשה היא ליתן רשות להגשתו.

השופטים היו  תמימי דעים לגבי פרשנותו של סעיף <TAKD par="326">326 לחוק העונשין תשל"ז-1977 במאובחן מסעיף <TAKD par="232">232 לפקודת החוק הפלילי 1936 והחליטו, בנסיבות העניין, שלא להצדיק מתן <TAKD t="׳¨׳©׳•׳× ׳¢׳¨׳¢׳•׳¨">רשות ערעור</TAKD> בגלגול שלישי והחליטו  <MMP p="672">לדחות את הבקשה למתן <TAKD t="׳¨׳©׳•׳× ׳¢׳¨׳¢׳•׳¨">רשות ערעור</TAKD>.