מניעת חדירה בלתי מבוקרת של כימיקלים בבריכות שחייה דרישות סטטוטוריות ואופן הפעלה מיטבי למניעת תופעות אלו

מניעת חדירה בלתי מבוקרת  של כימיקלים בבריכות  שחייה

דרישות סטטוטוריות  ואופן הפעלה מיטבי למניעת תופעות אלו

 

מאת: דוד לבקוביץ ואינג' שמואל בולוקי

מאמר זה מתבסס על מקורות החקיקה,  אולם  יחד עם זאת  יצוין ויודגש   כי  מאמר זה  רק מדגיש נושאים מסוימים  מסך כל החקיקה  ואינו בא  במקום  הוראות כל דין.  על כן   מומלץ לקוראים להסתמך תמיד  על מקורות החקיקה המעודכנים שמאמר זה מפנה אליהם

בריכת רשת הולמס פלייס בבאר שבע   (צילום ד, לבקוביץ)

 

פתח דבר

 

מדי שנה מתרחשים מספר מקרים של  חדירת כימיקלים בלתי מבוקרת למי בריכת השחייה. מקרים אלו מתבטאים בריכוזים גבוהים של כלור או חומצה  במים  ולעתים אף גרוע מזה – בתוצאה של ראקציה כימית היוצרת כלור גז המתנדף לחלל הבריכה. אלו עלולים להוות  סכנת חיים וגורמים לא פעם לפינוי של מתרחצים לטיפול בבתי חולים,  עם כל אי הנעימות הנגרמת להנהלות הבריכות לרבות חקירות ואכיפה של הגורמים המוסמכים,  שלא לדבר על פגיעה במוניטין.

עונת הרחצה בפתח וזה הזמן להיערך למניעת תופעות מסוכנות אלו למען בריאות הציבור הרחב הפוקד את בריכות השחייה. 

בפוסט זה תקראו על כל ההיבטים הסטטוטוריים המחייבים בנושא, אמצעים מומלצים למניעת התופעות, מה נדרש לעשות בעת אירוע חומרים מסוכנים  ואף תיאור אירוע שאותו היה ניתן  למנוע באמצעים פשוטים יחסית.

ראוי לציין את ההתפתחות המרשימה של הטיפול בחומרים מסוכנים בבריכות השחייה שהפחיתו במידה רבה  את הקף האירועים. זאת לא מעט  בגלל עדכון ההנחיות של הגורמים השונים כמו תפקודם של מפעילי בריכות שחייה, המוסמכים על ידי משרד הבריאות,  שעוברים במסגרת הכשרתם  גם את הנושא של טיפול בחומרים מסוכנים ומחויבים לפי הנחיות המשרד הגנת הסביבה להתמנות על ידי בעל היתר הרעלים  של הבריכה  כ- "אחראי רעלים".

כבר בפתיח זה נדגיש כי על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה,  כל אירוע של חומרים מסוכנים בבריכת שחייה מחייב דיווח מידי למרכז המידע של המשרד להגנת הסביבה, לכל היותר תוך 5 דקות מקרות האירוע –  טלפונים  08-9253321 או 6911*.

הנחיות המשרד להגנת הסביבה מפורסמות באתר : 

http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/HazardousMaterials/Permit/Pages/PoisonPermit.aspx

 

מערכת הדמיה (סימולציה) של מערכת הטיפול במים בחברת י. ג. ל  בעת הרצאה בפני חניכי קורס מפעילים  (צילום ד, לבקוביץ)

 

היבטים סטטוטוריים מחייבים למניעת חדירה בלתי מבוקרת של כימיקלים לבריכה

 

כללי

הגורם הממשלתי המוביל (הרגולטור) בתחום החומרים המסוכנים הוא המשרד להגנת הסביבה וקיימים עוד גורמים הפועלים ליישום החקיקה והאכיפה כגון משרד הבריאות ושירותי הכיבוי וההצלה. בעת אירוע פועלים בנוסף גורמים נוספים כגון, משטרת ישראל, המוקד העירוני של הרשות המקומית וכן  החברה שמעניקה שרות לתחזוקת מערכות הבריכה.  

המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה פועל  מתוקף חוק החומרים המסוכנים התשנ"ג – 1993                  ותקנותיו.  החוק קובע כי כל עיסוק ברעלים לרבות ייצור, ייבוא, אריזה, מסחר, ניפוק, העברה, אחסנה, החזקה ושימוש חייב בהיתר רעלים.
באמצעות היתרי הרעלים ניתנים לעוסקים בחומרים מסוכנים,  כמו חומרי החיטוי המשמשים בבריכות שחייה,   תנאים בדבר אופן הטיפול בחומרים מסוכנים, אופן אחסונם, שילוטם, שינועם, ההיערכות לאירוע בפסולות מסוכנות, ההיערכות לאירוע בחומרים מסוכנים, הטיפול בפסולת המסוכנת הנוצרת וכיו"ב.

הדגשים מהתנאים של המשרד להגנת הסביבה  לשימוש בחומרי חיטוי  והגבה השכיחים בבריכות שחייה  –  סודיום היפוכלוריט ("כלור נוזלי" ), קלציום היפוכלוריט (HTH) וחומצת מלח (חומצה הידרוכלוריט HCL) ראו בהמשך.

משרד הבריאות

בסעיף 12 מתקנות  רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים  לבריכות שחייה) התשנ"ד – 1994,  מצוין, בין השאר,   כי ציוד החיטוי של הבריכה יכלול כדלקמן:

1. פיקוד להבטחת תיאום בין מערכות הסינון והחיטוי על ידי חיבורים חשמליים ואבזור הידרולי;
2. את כל אמצעי הבטיחות הדרושים למניעת סיכון העובדים והציבור באמצעים למניעת חדירה של חומרי חיטוי או כימיקלים למי הבריכה או לצנרת, בעת הפסקת זרימת המים בצינורות המספקים מים לבריכה, לרבות אבזרים לניתוק צנרת הכימיקלים וחומרי החיטוי והפסקת זרימתם למערכת מחזור המים;
3. אביזרים אלו יהיו קלים לפירוק ולהרכבה לצורכי ניקוי ותחזוקה ומסוג שאינם מצריכים  פעולות תחזוקה רבות; יהיו עמידים בפני שיתוך הנגרם על ידי כלור גזי, אדי כלור או תמיסות כלור או ברום; לא יושפעו לרעה מן השימוש השגרתי או תנאים צפויים אחרים בהפעלה נכונה.
4. 

שילוט חומרים מסוכנים  המרכז לספורט טיפולי בחולון (צילום ד, לבקוביץ 2013)

 

הדגשים בטיפול בחומרי החיטוי בבריכה

 

כללי

להלן מספר נושאים שבחרנו להדגיש מתוך התנאים של המשרד להגנת הסביבה  לשימוש בחומרי חיטוי  והגבה השכיחים בבריכות שחייה  –  סודיום היפוכלוריט ("כלור נוזלי" ), קלציום היפוכלוריט (HTH) וחומצת מלח (חומצה הידרוכלוריט HCL).

יודגש כי ההדגשים שיפורטו בהמשך הם רק חלק מהמכלול של התנאים ושאותם ניתן למצוא באתר המשרד להגנת הסביבה: http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/HazardousMaterials/Permit/Pages/PoisonPermit.aspx

אחריות לטיפול שוטף בחומרים המסוכנים בבריכה

בעל היתר רעלים  – יהיה מנהל פעיל בתאגיד או שותף, למעט שותף מוגבל, שקיבל התר מהמשרד להגנת הסביבה לפעול כבעל  היתר רעלים עם  סמכות לקבל כל החלטה בעסק הנוגעת לביצוע דרישות המשרד להגנת הסביבה.

חלק מאחריות בעל יתר הרעלים יהיה כדלקמן:

1. למנות "אחראי רעלים" שחייב להיות מפעיל בריכה מוסמך שסיים בהצלחה קורס מפעילי בריכות והוסמך כדין ע"י משרד הבריאות.
2. אחסון רעלים באופן שימנע כניסה / קירבת אנשים שאינם מורשים על ידו לאתר אחסון הרעלים, לרבות באמצעות הרחקת אתר האחסון ממתרחצים ואחסנת הרעלים תחת מנעול ובריח.  הרעלים יאוחסנו  במקום מקורה ומאוורר.  הרחבה לגבי אחסון ראו בהמשך.
3. תיוג  הוראות שימוש, הפעלה ותחזוקה של כל המערכות. תיעוד זה ישמר במשרד וליד כל מערכת. הוראות השימוש תכלולנה פרק על מקרים ותגובות.
4. תיוג  גיליונות בטיחות (MSDS) כמשמעותם בתקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות), התשנ"ה  – 1998,  עבור כל חומר מסוכן המצוי בבריכה, בארון ציוד החרום ובעמדת האחסון והשימוש בחומרים מסוכנים.
5. התקשרות בהסכם עם חברה הנותנת שירותי תחזוקה למערכות הבריכה (להלן: "החברה"), אשר יקבע כי על החברה להגיע לבריכה לצורך סיוע בטיפול באירוע חומרים מסוכנים וזאת בפרק זמן שלא יעלה על חצי שעה ממועד הקריאה.
6. מינוי צוות חירום. הרחבה על כך ראו בהמשך.
7. הכנת נוהל חירום. הרחבה על כך ראו בהמשך.
8. תחזוקה נאותה של אמצעי החיטוי. הרחבה על כך ראו בהמשך.
9. טיפול בעת אירוע . הרחבה על כך ראו בהמשך.

אחראי רעלים – כאמור ימונה על ידי בעל התר הרעלים. יהיה מפעיל בריכה מוסמך  ויהיה נוכח בשטח הבריכה בכל שעות פעילותה.

טיפול באירוע חומרים מסוכנים

אירוע חומרים מסוכנים מוגדר בחוק כהתרחשות בלתי מבוקרת או תאונה שמעורב בה חומר מסוכן, הגורמת או העלולה לגרום סיכון לאדם ולסביבה, לרבות שפך, דליפה, פיזור, פיצוץ.

שלבי הפעולה בקרות אירוע חומרים מסוכנים או חשד להתהוות אירוע חומרים מסוכנים, לרבות בקרות תקלה יהיו כדלקמן:

1. פינוי  כל המתרחצים מהמים ויורחקו כל הנוכחים מהאזור החשוד .
2. דיווח מידי ולכל היותר של תוך 5 דקות מקרות האירוע למרכז המידע של המשרד להגנת הסביבה.
3. תפקוד עפ"י נוהל החירום.

צוות חירום

להלן הדגשים לאיוש והפעלת צוות החירום:

1. בצוות יהיה לפחות עובד אחד שסיים בהצלחה קורס מפעילי בריכות והוסמך כדין ע"י משרד הבריאות.
2. צוות החירום יתורגל פעמים בשנה בהתאם לתרחישים המצוינים בנוהל החירום.
3.  תרגיל מעשי מלא כולל הפעלת כוחות החירום יבוצע לפני תחילת העונה.
4. בעל היתר הרעלים ינהל רישום של תרגילי החירום. הרישום יכלול: תאריך התרגיל, שמות המשתתפים וחתימתם, לקחים/ מסקנות. רישום התרגילים יוצג למשרד להגנת הסביבה  או למי שהוא הסמיכו לכך, על פי דרישתו.

נוהל חירום

נוהל החירום צריך לכלול בין השאר:

1. תרחישי חירום אפשריים ודרכי הטיפול בהם, לרבות תקריות בהובלת הרעלים, בפריקת הרעלים וטעינתם, תקריות באחסון ובחדירה בלתי מבוקרת למי הבריכה.
2. רשימת אנשי צוות חירום ודרכי התקשרות עימם.
3. שם ופרטי התקשרות עם איש קשר אליו יועבר המידע והעדכונים במהלך אירוע חירום.
4. רשימת דיווח לגופי החירום לרבות: כיבוי אש, משטרת ישראל, מוקד עירוני, מרכז המידע של המשרד להגנת הסביבה ( 08-9253321 או 6911 *) ונותן השירות לתחזוקת מערכות הבריכה.
5. הנחיות להפעלת החברה במקרה בו נדרשת עזרה מקצועית לטיפול באירוע כאשר צוות החירום וגופי החירום אינם מצליחים להשתלט על האירוע לאחר פרק זמן של 10 דקות מקרות האירוע.

1. דיווח מידי ולכל היותר של תוך 5 דקות מקרות האירוע למרכז המידע של המשרד להגנת הסביבה.

תחזוקה נאותה של אמצעי החיטוי

עיקרי ההדגשים לתחזוקה נאותה של אמצעי החיטוי בבריכה הם:

1. לאחר כל אירוע בו מעורבים חומרים מסוכנים, ייבדקו, ע"י מפעיל בריכה מוסמך כל המערכות המעורבות ויתוקנו מידית התקלות שגרמו לקרות האירוע. אישורי הבדיקה יועבר למשרד להגנת הסביבה.
2. אין לבצע עבודות תחזוקה מכל סוג או הפעלה מחדש של מערכות כאשר יש מתרחצים בבריכה.
3. לאחר כל הפסקת חשמל יזומה או אקראית, או כל הפסקה אחרת של המערכות הקשורות בחומרים מסוכנים, בעל ההיתר יבצע בדיקת תקינות במערכות (מינון, התרעה, אזעקה) ולהפעילן מחדש ללא נוכחות מתרחצים בברכה.

אחסון חומרים מסוכנים במאצרות

כלי קיבול של חומרים מסוכנים במצב נוזלי מחויבים באחסון במאצרות. להלן התנאים למאצרות:

1. בעל יתר הרעלים  יאחסן רעלים העלולים להגיב ביניהם, על פי המצוין בגיליונות בטיחות כמשמעותם בתקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות), התשנ"ח – 1998 (MSDS)ובאופן בו לא תתאפשר תגובה ביניהם.
2. רעלים נוזלים כגון סודיום היפוכלוריט וחומצת מלח העלולים להגיב ביניהם, יאוחסנו במאצרות נפרדות.
3. המאצרות תהיינה  שלמות,  ללא סדקים, ותתוחזקנה נקיות ומנוקזות ממי גשם ואו משפך של הרעל המוחזק בהן.
4. דפנות המאצרות יהיו עמידות ללחץ ההידרוסטאטי המרבי של החומרים אותם הן  מכילות. נפח המאצרות הפנוי לקליטת נוזלים יהיה לפחות 110% מנפח המכלים המאוחסנים בהן.
5. כאשר אחסון סודיום היפוכלוריט וחומצת מלח הוא במאצרות בעלות דופן  משותף, יוגבה הדופן המשותף באופן שיהיה גבוה מהמכלים המאוחסנים במאצרות.
6. בעל היתר הרעלים לא יאחסן נוזלים מעל מוצקים.

שילוט וסימון

להלן הדרישות לשילוט וסימון חומרים מסוכנים בבריכת השחייה:

1. התקנת  שילוט בכל המתקנים והעמדות בהם מאוחסנים ועושים שימוש ברעלים. השילוט יוצב במקום בולט. הכיתוב יהיה קריא וברור ויעשה באמצעות צבע עמיד על גבי חומר עמיד מכאנית וכימית.
2. על גבי שילוט מתקן/ עמדה בהם משתמשים ברעלים, יצוינו שם המתקן (הגדרת הפעילות המבוצעת במתקן) והרעלים בהם משתמשים בעמדה זו. אם מאוחסנים בעמדה מספר רעלים ניתן לשלטם בשלט משותף.
3. על דלת/ שער כניסה לאזור אחסון רעלים (כולל ארון) יוצגו השלטים הבאים:

• שלט המציין את נושאי המפתחות ( שם, תפקיד, כתובת, אמצעי קשר) ואת מיקום המפתחות הנייחים.
• שלט בו יפורטו אנשי צוות החירום של הבריכה ( שם, תפקיד, כתובת, אמצעי קשר).
• שלט בו יפורטו נותני השרות למערכות בהם חל שימוש ברעלים (כגון למערכת ההכלרה).

1. שילוט  כל כלי הקיבול המכילים רעלים בהתאם לקבוע בתקנות שירותי הובלה התשס"א 2001- ויכלול לפחות את הפרטים הבאים: שם החומר, קוד חירום, מספר או"ם, קבוצת סיכון.
2. כלי קיבול המכיל רעל ישולט גם אם העמדה בה מאוחסן כלי הקיבול משולטת.
3. סימון היפוכלוריט וחומצת מלח (בנוסף לשילוט הנדרש לעיל):

• כל כלי הקיבול, צנרות הפריקה, הטעינה וההזנה המכילים סודיום היפוכלוריט, ייצבעו בצבע סגול. כל כלי הקיבול, צנרות הפריקה, הטעינה וההזנה המכילים חומצת מלח, ייצבעו בצבע צהוב.
• מקרא לגבי שיוך הצבע לרעל יוצב באזור הפריקה והטעינה, באזור אחסון הרעלים ובכל מקום בו מוחזקים/ משתמשים בסודיום היפוכלוריט ו/או חומצת מלח.

פריקה וטעינת חומרים מסוכנים 

להלן ההנחיות לפריקת וטעינת אזור הפריקה והטעינה של החומרים המסוכנים:

1. ישולט בשלט שיוצב במקום בולט לעין, בו כתוב: "אזור פריקה/ טעינת רעלים".
2. אזור הפריקה והטעינה יהיה מרוחק ממתרחצים ומאזורים הומי אדם.
3. פריקה וטעינת רעלים תעשה על גבי משטח אטום. עם תאורה להתמצאות בחשכה.
4. מיגון צנרת המובילה רעלים מפני פגיעת רכב או ציוד.
5. בעל היתר הרעלים יכין ויפעל על פי נוהל פריקה וטעינה אשר יפרט את האמצעים שיש לנקוט לצורך פריקה/ טעינת רעלים בצורה בטוחה.
6. נציג הבריכה, רצוי מפעיל הבריכה, אשר הודרך בפרטי נוהל הפריקה והטעינה ואשר מכיר את תכונותיהם של הרעלים בבריכה, יהיה נוכח במהלך כל זמן הפריקה/ הטעינה של הרעלים. הוא יאשר טעינה/ פריקת של רעלים רק לאחר בדיקת התאמת הרעלים, התאמת צנרות ההזנה למכלים, התאמת צבעי צנרת ומכלים , ווידוא תקינות האריזות.
7. כאשר פריקה / טעינה של רעלים מתבצעת במקום בו אין קשר עין בין נציג הבריכה למוביל הרעלים, יותקנו אמצעים אשר יאפשרו קשר בין השניים, לרבות אינטרקום.

פסולת חומרים מסוכנים

להלן הנחיות לטיפול בפסולת חומרים מסוכנים:

1. בבריכות עונתיות (הפועלות רק בחלק מן השנה), בתום עונת הרחצה, יוחזרו כל הרעלים המצויים בבריכה לספק החומרים המסוכנים. פתרון אחר מחייב אישור בכתב מאת המשרד להגנת הסביבה.
2. בעל ההיתר יקים עמדה משולטת לסילוק פסולת מסוכנת ובכללה גם עמדת איסוף אריזות ריקות. בסמוך לעמדת הפסולת יוחזק כלי קיבול ריק לאחסון משני.
3. פסולת חומרים מסוכנים תוצב במאצרות או על גבי משטח אטום ומנוקז.
4. בעל ההיתר יאסוף, ובמידת האפשר, יחזיר לשימוש פסולת שמקורה בשפך, קריעת אריזה וכדומה. בכל מקרה אחר, על בעל ההיתר לפעול על פי הוראות תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים) התשנ"א – 1990

מכלי כימיקלים ומאצרות במרכז הטיפולי בשער הנגב  – מאז הצילום שודרג המתחם לדופן גבוהה בין המאצרות וסימון בצבע סגול לסודיום היפוכלוריט וצבע צהוב לחומצת המלח.  (צילום ד, לבקוביץ 2010)

 

15 אמצעים למניעת חדירה בלתי מבוקרת ומניעת ראקציה כימית

כללי

בפרק זה מצוינים  15 אמצעים שכיחים המיועדים למנוע חדירה בלתי מבוקרת של כימיקלים לבריכה.

 חלק מאמצעים אלו הם מחויבים על פי הוראות כל דין,  וחלקם מחויבי המציאות בהתאם לשיקול דעת מקצועי של הגורמים המקצועיים בבריכה כגון המפעיל המוסמך. בהקשר לכך מומלץ מאד  לגורמים המקצועיים בבריכה להתייעץ  עם הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה הנוגעים בדבר כגון משרד הבריאות ועם החברה החיצונית המטפלת במערכות  הבריכה. 

להלן האמצעים השונים.

הגורם האנושי

1. בדיקות  "שדה"  של איכות המים  בבריכה על ידי מפעיל הבריכה לפחות כל 3 שעות.
2. התייחסות מהירה לתלונות מתרחצים לגבי הרגשות צריבה, מחנק וכיו"ב.
3. התייחסות  מידית להתראות של הבקר.
4. ליווי צמוד של ספק הכימיקלים בעת המילוי (רצוי מפעיל הבריכה).
5. בדיקות תכופות לפי פק"ל של תקינות האמצעים השונים למניעת חדירה בלתי מבוקרת של כימיקלים. הבדיקות על ידי גורמים מוסמכים ומקצועיים לפי העניין כגון מפעיל הבריכה, חשמלאי מוסמך וכיו"ב.

אמצעים מכניים חשמליים של התניות חשמליות

1. התניה חשמלית בין משאבות הסחרור למשאבות המינון – משאבות המינון לא יפעלו כאשר משאבות הסחרור אינן פועלות.
2. מפסק זרימה על קו סניקה – משאבות המינון לא יפעלו כאשר לא יזרמו מים בקו הסניקה או בספיקה נמוכה.

1. מד ספיקה משמש גם כמפסק זרימה – משאבות המינון לא יפעלו כאשר הספיקה נמוכה.     

1. מפסק זרימה על קו מי הטעימה – משאבות המינון לא יפעלו כאשר לא תהיה זרימת מים

בקו מי הטעימה. 

מפסק זרימה על קו מי טעימה  (צילום ד, לבקוביץ)

 

1. השהייה חשמלית – משאבות המינון לא יפעלו אלא רק לאחר מספר דקות של פעולת הבקר.
2. סטיות בקר  מהערך הרצוי – משאבות המינון לא יפעלו כאשר תהיה סטייה ניכרת של קריאת הבקר מהערך הרצוי שנקבע (Set Point).

אמצעים מכניים

1. שסתום אנטי סיפון – מותקן בקו הסניקה של משאבות המינון כאשר מפלס מכלי הכימיקלים גבוה ממפלס צנרת הבריכה. זאת על מנת למנוע סיפון בגרביטציה.

 

שסתום אנטי סיפון  (צילום ד, לבקוביץ)

1. שסתום שובר וואקום –  מותקן בקו הסניקה של מערכת הסחרור כאשר מי הבריכה נמוכים ממערכת צנרת חדר המכונות. זאת על מנת למנוע יניקת כימיקלים כתוצאה מוואקום הנוצר בעת הפסקת הסחרור.
2. שסתום פורק אוויר – מותקן במקום הגבוה ביותר בקו הסניקה של מערכת הסחרור. זאת על מנת למנוע, בין השאר,  תופעות של חדירת כימיקלים לבועות אוויר העלולות לגרום לראקציה כימית.

 

פורק אוויר ושובר וואקום  (צילום ד, לבקוביץ)

 

1. מכלים יומיים – מכלים בנפח קטן יחסית של כימיקלים, בדרך כלל בכמות  היומית הדרושה. ממוקמים במפלס התחתון של חדר המכונות והם מוזנים מהמכלים הגדולים כאשר משאבות המינון מוזנות מהמכלים הקטנים. יודגש כי קיימת סכנה בשימוש במכלים יומיים של השארת ברזי מילוי פתוחים ללא השגחה עם כל המשמעות הכרוכה בדבר. לכן מומלץ להשתמש בברזים עם לחצני לחץ – ועדיף שני ברזים – ליד המכלים הגדולים וליד המכלים הקטנים,  וכן להקפיד למלא כל חומר בנפרד.   

מכלים יומיים בבריכה השיקומית בתל השומר  (צילום ד, לבקוביץ)

 

תיאור אירוע של חדירת כימיקלים בלתי מבוקרת  ואיך היה  ניתן היה למנוע זאת  ?

פרטי האירוע

המקרה אירע בבריכת השחייה בקיבוץ פלוני  שפעלה עם רישיון עסק. חדר המכונות היה בנוי משני מפלסים. המפלס העליון של חדר המכונות כלל את מערכת הסינון (מסנן גרנולרי), מערכת חיטוי ובקרה  לרבות מכלי כימיקלים. המפלס התחתון כלל  את מערכת הסחרור של הבריכה (משאבות סחרור) וצנרת יניקה (גרביטציה) וסניקה.

בחדר המכונות הותקנה מערכת  פיקוד חשמלית  "חכמה" שלא מאפשרת הפעלת חדר המכונית אוטומטית לאחר חזרת החשמל  לפעולה אלא בהפעלה ידנית בלבד, בין השאר  על מנת  שיתאפשר לערוך בקרת תקינות לפני הכנסת מתרחצים.

ביום שישי בשעה 18:00  לערך אירעה תקלת הפסקת חשמל שגרמה להפסקת פעילות מערכת הטיפול במים של הבריכה (סחרור, סינון חיטוי ובקרה). למחרת ביום שבת בשעה 08:00 בבוקר לערך נפתחה הבריכה לרחצה בפיקוח של מציל מוסמך אך ללא נוכחות של מפעיל בריכות שחייה מוסמך שהיה בחופשה. המציל הפעיל ידנית את מערכת הסחרור של הבריכה שהייתה  משותקת עקב  הפסקת החשמל, כאשר מתרחצים שהו כבר בבריכה. לאחר הפעלת המערכת חדרה לבריכה כמות גדולה של כימיקלים שהצטברה בצנרת הסחרור, יצרה ריאקציה כימית  שגרמה להתנדפות כלור גז ולהרעלה המונית של המתרחצים ופינויים לבית החולים.  

בריכת שחייה באחת מבריכות שחייה של חיל האוויר –  הבריכה היא ללא קשר למקרה

 (צילום ד, לבקוביץ 2013)

 

חובה חקוקה   

כאמור הבריכה  הייתה טעונת רישוי עסק עפ"י צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשנ"ה – 1995,  וככזאת היה עליה לעמוד, בין השאר,  בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה) התשנ"ד – 1994,  שמתוכן נגזרות מספר חובות לרבות כי בכל עת שהבריכה פתוחה למבקרים יימצא בחצריה מפעיל מוסמך. עוד צוין בתקנות אלו כי ציוד החיטוי יכלול אמצעים למניעת חדירה של חומרי חיטוי או כימיקלים למי הבריכה או לצנרת, בעת הפסקת זרימת המים בצינורות המספקים מים לבריכה, לרבות אבזרים לניתוק צנרת הכימיקלים וחומרי החיטוי והפסקת זרימתם למערכת מחזור המים.

גם המשרד להגנת  הסביבה קבע תנאים לבריכות שחייה המשתמשות בכימיקלים לחיטוי המים. בין השאר נקבעו בתנאים אלה  שמערכות מינון הכלור תותקנה כך שתמנע "מכת כלור" לא מתוכננת לבריכה, יותקנו אמצעים שיפסיקו את זרימת חומרי החיטוי לבריכה בעת הפסקת חשמל או שינוי לחץ בגלל סתימות,  והחשוב ביותר – לאחר כל הפסקת חשמל, יזומה או אקראית, או כל הפסקה אחרת של המערכות הקשורות לרעלים יש לבצע בדיקת תקינות במערכות (מינון, התרעה, אזעקה) ולהפעילן מחדש ללא נוכחות מתרחצים בבריכה. דבר שלא נעשה.

מסקנות

המקרה אירע  כתוצאה מזרימה של כימיקלים בסיפון גרביטציוני שנוצרה  מהבדלי המפלסים שבין מכלי הכימיקלים לבין צנרת יניקה (גרביטציה) וסניקה הממוקמת במפלס תחתון יותר. בעת המקרה לא נכח מפעיל מוסמך בבריכת השחייה וההפעלה של מערכת הטיפול במי הבריכה נעשתה ע"י המציל שאינו גורם מקצועי מוסמך  להפעלת המערכת, כך שניתן להניח שייתכן שהמערכות של הבריכה  לא הופעלו בצורה המקצועית הראויה ולא נעשו בדיקות שוטפות לתקינות  המערכות,  ובמיוחד אלה שאמורות למנוע חדירה בלתי מבוקרת של  כימיקלים לבריכה.

ניתן היה למנוע את המקרה באמצעים הבאים:

1. הפעלת הבריכה בפיקוח והפעלה מקצועית של איש מקצוע מיומן כמפעיל בריכה מוסמך.
2. בדיקה שוטפת של תקינות שסתומי "אנטי סיפון" שהיו מותקנים בקו הסניקה של משאבות המינון, שהסתבר שהיו לא תקינות,   ו/או שימוש במכלים יומיים הממוקמים במפלס התחתון.
3. מניעת כניסת מתרחצים לאחר הפסקת חשמל וזאת עד לבדיקת תקינות להעדר ראקציה כימית או ריכוז גבוה של כימיקלים בבריכה לאחר הפעלת החשמל.
4. 

חדר חומרים מסוכנים באחת מבריכות שחייה של חיל האוויר (צילום ד, לבקוביץ 2013)

 

סיכום  –  עשרת הדברות בשימוש בחומרים מסוכנים

 

1. הטיפול בחומרים מסוכנים יתבצע עפ"י הוראות כל דין.
2. הוספת כימיקלים לטיפול במי הבריכה, שלא באמצעות מערכת הסחרור והמינון,  תיעשה רק בשעה שאין מתרחצים בבריכה.
3. יש להתקין אביזרים למניעת חדירה בלתי מבוקרת של כימיקלים כולל בדיקת תקינות תקופתית (רצוי יום – יומית)  עפ"י נוהל תחזוקה.
4.  אין  לבצע עבודות תחזוקה מכל סוג או הפעלה מחדש של מערכות הטיפול במים כאשר יש  מתרחצים  בבריכה.
5.  לאחר כל הפסקת חשמל, יזומה או אקראית, או כל הפסקה אחרת של המערכות הקשורות בכימיקלים, יש לבצע בדיקת תקינות במערכות (מינון, התרעה, אזעקה)  ולהפעילן  מחדש ללא נוכחות מתרחצים בבריכה.
6. בבריכה יוחזק ציוד לטיפול באירוע חומרים מסוכנים, כמפורט בהנחיות של המשרד להגנת הסביבה.
7. ייקבע צוות חירום שבו יהיה לפחות עובד אחד שסיים בהצלחה קורס מפעילי בריכות. רשימת צוות החירום כולל כתובת וטלפונים ימצא באזורי מפתח בשטח בריכת הבריכה.
8. בעת אירוע חומרים מסוכנים יש לפעול עפ"י נוהל חירום שיוכן בכל בריכת שחייה. 
9.  יש לדווח, לא יאוחר מ- 5 דקות מתחילת אירוע חומרים מסוכנים למרכז המידע של המשרד  לאיכות הסביבה.
10. לאחר כל אירוע חומרים מסוכנים יש לאתר את הסיבה לתקלה ולתקנה. כל המערכת  הקשורה בחומרים מסוכנים תיבדק ע"י בודק מוסמך. אישור הבודק יועבר למשרד להגנת הסביבה.

שילוט בית הלוחם בבאר שבע  (צילום ד, לבקוביץ)