"מחזיק בריכה" אחריות פלילית ואזרחית?

"מחזיק בריכה" אחריות פלילית ואזרחית?

מאת: דוד לבקוביץ

למחזיק הבריכה אחריות  רבה  ומקרים של פגיעה פיזית   בלקוחות הבריכה  עלולים להוות עילה לתביעות –  פליליות במקרה של אירוע תאונתי  שתוצאתו   הוא מוות בשל גרם מוות ברשלנות, ותביעות  אזרחיות  בעילה  של רשלנות.

 

מיהו בדיוק מחזיק הבריכה ?  – בעל העסק, או מנהל העסק,  מבקש הבקשה לרישיון העסק, בא כוח חוקי/מיופה כוח מטעם החברה, מנהל מטעם חברה שהיא הבעלים, מנהל הבריכה המקצועי ואו כל אחראי אחד שנותן הוראות לצוותים המקצועיים.

עפ"י תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחייה), התשס"ד – 2004 נקבע כי "מחזיק בריכה" –  הוא לרבות בעל רישיון עסק לאתר בריכת שחייה, מחזיק, ובעלים של אתר בריכת שחייה;

עפ"י תקנות אלה –   בפרק ב' סעיף 4, מוגדר תפקיד מחזיק הבריכה לפיו  בין השאר הוא נושא באחריות  כוללת לקיומן של הוראות תקנות אלה והדינים הנוגעים לאתר בריכת שחייה לרבות חלק מהדרישות הבאות

  1. אחראי להפעלת בריכת שחייה בהתאם לתקנות אלה, ובפרט, לא יפעיל בריכה בלא מינוי בעלי התפקידים לפי הכשירויות והתקן, הכל כפי שנקבע בתקנות אלה. עליו לשמור בידיו העתק מאישורי ההכשרה, הרענונים והבדיקות לפי תקנות אלה.
  2. אחראי להכין נהלים לטיפול באירועים ובמצבי חירום בבריכת שחייה ובכלל זה אזעקת אמבולנס וכוחות הצלה.
  3. אחראי לקביעת ממדי העמדות והמתקנים שנקבעו לפיהן ומיקומם בהעדר קביעה אחרת בתקנות אלה ובכל דין.
  4. אחראי להדרכת הציבור באתר בריכת השחייה בנוגע לבטיחות באופן בולט לעין על גבי שלטים.
  5.  אחראי לפרסם מהן שעות הפתיחה והסגירה של בריכת השחייה, ורשאי הוא לייחד שעות רחצה לנשים או לגברים בלבד, לאימוני שחייה וכיוצא באלה, וכן להפעלת אתר בריכת השחייה.

לגבי תאגידים – סעיף 5 בחוק רישוי עסקים קובע אחריות תאגיד (עמותה, חברה) ושם נקבע אחריות של "מנהל רשום" הרשום ברישומי התאגיד וגם "מנהל פעיל", שנותן הוראות. כלומר מבחינה פלילית ניתן לתבוע כל אחד מהמנהלים הרשומים וכן את המנהל הפעיל הנותן הוראות שתרמו לבעיה. בהיבט האזרחי יש משמעות רבה מי האחראי בשטח ומי נותן ההוראות  מבחינת סמכות חובה וסמכות של שיקול  דעת מקצועי.

עפ"י דיני התאגידים, אפשרית  החלטה משותפת של התאגיד לגבי  ייפוי כוח לבצע פעולות מסוימות (כגון חתימה בבנק) ולכן,  לגבי תאגיד,  רצוי להסדיר את האחריות לגבי מיהו  מחזיק הבריכה בהחלטה משותפת של התאגיד,  כך שהאחריות לא תתחלק בין כולם.

בהקשר לכך ראוי לציין שמחזיק הבריכה אחראי כאמור להכין נהלים לטיפול באירועים ובמצבי חירום ומסקר שערכנו עולה כי  בבריכת שחייה רבות אין נהלי חירום כמתחייב מהתקנות. מערכת בסגנון חופשי נרתמת לנושא ומאפשרת למחזיקי בריכות שחייה לרכוש אצלנו במחירים של "צדק חברתי " מערך של נהלי חירום המותאמים לבריכות שחייה .  

 

פסק דין לדוגמה והפעם…….

אחריותם של מחזיקי מקרקעין (כגון בריכת שחייה) כלפי מסיג גבול

 ת"פ 169/93 בבית המשפט השלום בירושלים בפני כב' השופט י' נועם

מדינת ישראל נ' חוכרי בריכה בירושלים 

מאת: דוד לבקוביץ

 

רקע כללי

השנה  טבעו למוות שני צעירים בשנות העשרים בבריכת שחייה של קיבוץ באזור אילת לאחר שחדרו אליה שלא בזמן שעות הרחצה. כך גם לפני שנתיים טבע למוות נער צעיר בבריכת שחייה בנתיבות  בנסיבות דומות להלן תקציר פסק  דין בנושא  הכאוב של טביעה למוות לאחר כניסה בהסגת גבול כאשר הבריכה סגורה לציבור הרחב.

פרטי המקרה וכתב האישום

בכתב האישום של מדינת ישראל נגד חוכרי בריכה בירושלים הם הואשמו בגרימת מוות ברשלנות בכך שגרמו למותו של קטין, אשר נפטר כתוצאה מטביעה במי בריכת שחייה שלא פעלה  לאחר שחדר אליה ללא אישור.

מדובר בבריכת שחייה פתוחה הפועלת רק בקיץ, הממוקמת בשכונת מגורים. מתחם הבריכה הוקף בגדר רשת עשויה מברזל, מהקרקע ועד לגובה של 2.70 מ', שבשוליה העליונים נפרש סליל תיל דוקרני – המכונה "קונצרטינה" – למניעת טיפוס על הגדר. בגדר שני שערים, שאין מחלוקת כי היו סגורים ונעולים. הבריכה הייתה מלאה במים באופן חלקי בלבד, עד לגובה מרבי שבין מטר למטר וחצי, באזור המים העמוקים על מנת לאפשר למשאבות הסחרור לפעול  לצורך שטיפת הצנרת והמסננים, אשר לא היו בשימוש בכל תקופת החורף.

בעובדות בכתב האישום צוין כי כשבוע לפני פתיחת  הבריכה לעונת הקיץ, חדרו ביום שבת  בשעות הצהרים לשטח הבריכה, מבעד לפרצה בגדר, המנוח – שהיה בן שלוש-עשרה, אחיו וחברו , וכי דקות ספורות לאחר מכן טבע המנוח במי הבריכה, ונפטר כתוצאה  מכך בבית חולים לאחר כשתים-עשרה שעות.

מחזיקי הבריכה הואשמו שלא עמדו בחובת הזהירות כלפי המנוח בכך שלא דאגו שהבריכה, בהיותה מקום מסוכן, תגודר באופן שימנע כניסת קטינים לשטחה בהעדר מציל, ובאי הצבת שומר מטעמם בבריכה, לשם מניעת כניסת קטינים לשטחה שלא בשעות הפעלתה.

בפסק הדין נקבע  כי הנאשמים נקטו אמצעי זהירות סבירים על-מנת למנוע הסתננותם של צעירים מסיגי גבול לשטח הבריכה, בכך שהתקינו גדר גבוהה מסביב לבריכה, ובדקו את תקינותה ושלמותה עובר לנעילת השערים ביום שקדם לאירוע וכי באי הצבת שומר בבריכה לאחר שעת הסגירה לא הפרו את חובת הזהירות שחבו כלפי המנוח.

בהעדר הפרה של חובת הזהירות זוכו הנאשמים  מעבירה של גרימת מוות ברשלנות – לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, אשר יוחסה להם  בכתב האישום.

 

 

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים
באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

© כל הזכויות שמורות

אין להעתיק או להפיץ פרסום זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני )לרבות צילום והקלטה( ללא
אישור בכתב מראש מ – ד. לבקוביץ יעוץ והדרכה בע"מ. נעשה הכל כדי להעמיד את הדברים שבמאמר על דיוקם ועדכונם עד ליום
הפרסום. יחד עם זאת, ראוי להסתמך תמיד על מקורות הוראות כל דין המעודכנים