זרם הפריצה Rip current
הקטלן מספר 1 בחופי הרחצה
מאת: דוד לבקוביץ
רקע |
חג הסוכות המתקרב יאופיין בוודאי, גם השנה, בהגעה רבה של מתרחצים לחופים ולכן בחרנו להציג בגיליון השבועי הנוכחי פוסט המציג, לדעתנו ולדעת רבים בתחום אתרי הרחצה, את הסיבה המרכזית לטביעה בחופי הים התיכון של ישראל – זרם הפריצה, שמתחיל במים הרדודים בסמוך מאד לכניסה למים ומטעה רבים עד כדי טביעה למוות.
בעונת הרחצה החולפת, שטרם הסתיימה, טבעו עד כה למוות 31 איש בחופי הים של ישראל לאחר שהשנה אופיינה בים סוער יחסית. רוב הטביעות אירעו בחופי הים התיכון של ישראל במקומות שלא היו מאוישים בצוותי הצלה. למותר לציין כי אירעו טביעות נוספות, לא מעטות, שלמזלנו לא הסתיימו במוות, זאת לא מעט לזכות המצילים ואנשים ערניים.
מנתוני משרד הפנים עולה כי בכל שנה בישראל טובעים עשרות בני אדם ובחלק מהשנים היקף הטביעות המסתיימות במוות עלה על 40 איש.
האם טביעות למוות הן רק גזירת גורל? האם המחיר הנורא הזה בחיי אדם באמת מחויב המציאות? מסתבר, שיש כמה דברים שכדאי מאוד לדעת כשנכנסים לים, שכן ידוע שרבים ממקרי הטביעה שבחופי הים התיכון בישראל מתרחשים בקרבת החוף כתוצאה מזרמי הפריצה שבהם נדון במאמר זה. ידע הכרות והבנה של זרמים אלו יכולים להבדיל בין חיים ומוות.
מאמר קצר זה מיועד ללמד אתכם את העקרונות הפשוטים שיכולים להציל את חייכם וחיי יקירכם בהתמודדות עם הקטלן מספר 1 בחופים – "זרם הפריצה".
מהו זרם הפריצה Rip current ? |
המושג העיקרי שמאמר זה מבקש להבליט נקרא "זרם פריצה" (Rip current) וניתן לתרגמו למספר שמות נוספים כגון "זרם סחף" ואו – "זרם חוזר".
מערכת הזרימה החופית אחראית לעיצוב המורפולוגיה החופית. חופים הם מערכות סביבתיות המגיבים לתהליכים דינאמיים שונים. שרשרת של מצבים גורמים לזרמים בקרבת החוף – החל מרוחות, הגורמים לגלים, אשר חוזרים לים בנתיבים שונים וגורמים לתעלות, בורות ו…זרמים. המערכת המורפודינאמית החופית לרבות הזרימה שבה גורמים להשתנות המורפולוגיה הסדימנטרית החופית לרבות יצירת אזורים רדודים ועמוקים בקרבת החוף ולזרמים כתוצאה מכך.
על מנת להבין מהו זרם זה, נחשוב על גלים הנעים ממים עמוקים לתחום המים הרדודים של החוף, ונשברים. היות ושבירת הגלים אינה סימטרית, באזורים מסוימים של החוף תהיה הצטברות גדולה יותר של מים יחסית לאזורים אחרים. מים עודפים אלו יחזרו במסלול מעגלי המנקז אותם פנימה אל הים בזרם הפורץ חזרה לכיוון הים.
איך לזהות את זרם הפריצה ? |
אזור זרם הפריצה נראה על פניו כיותר בטוח ויותר שקט ללא גלים כמעט וגוון מים כהה יותר, ודרושה מיומנות רבה על מנת לזהות זרמי פריצה מתוך התבוננות בים. זו בד"כ מיומנות נרכשת של מצילים וגולשים מנוסים ואולם ניתן להנחיל מיומנות זו לכלל הציבור כפי שמפורט במאמר זה.
ניתן להיעזר במספר סימנים על מנת לזהות את זרמי הפריצה:
- אזורים בהם אין שבירה של גלים. (הגלים מביאים את המים לחוף בעוד שזרמי הסחף מנקזים אותם בחזרה לים).
- מים עמוקים יותר בשל תנועת הזרמים בקרקע לאורך זמן היוצרת תעלות ובורות.
- גוון צבע המים שונה מהסביבה. זרם הפריצה נוטה להיות עכור יותר כתוצאה מחול שמתערבב עם המים ולכלוך או אצות הנסחפים לעומק. משקפי שמש עם מקטבים (Polarized) המנטרלים סנוור מקלים על הזיהוי.
- לעתים יופיע אזור קצף על המים.
מה לעשות במקרה שנקלעתם לזרם הפריצה ? |
כאמור קיימת שרשרת של תהליכים היוצרים מורפודינמיקה של מי גלים הנסוגים חזרה לים והיוצרים בנסיגתם גרירת חול ים וכתוצאה מכך תעלות ובורות אשר מגבירות את הזרם החוזר .
התעלות (בורות) העמוקות יחסית בקרבת החוף גורמות לאיבוד האחיזה והיציבות של המתרחץ ואז ברגע שהוא צף הזרם סוחב לעומק מבלי יכולת לשחות חזרה לחוף , גם במידה והוא יהיה השחיין הטוב ביותר.
אז מה לעשות?
- ראשית לא להיכנס "ללחץ" ולשמור על "קור רוח" – האויב הכי גדול שלכם במקרה הזה יהיה אתם בעצמכם. אם תשמרו על קור רוח הסחיפה בזרם תהיה מהירה וקצרה, והים בסוף יוציא אתכם החוצה.
- לעולם לא לשחות נגד הזרם ולא להתנגד – אף אם זה מנוגד לתגובה הראשונית הרוצה לצאת מהסכנה מהר, יש לזכור כי הזרם לא יאפשר לכם זאת גם אם תהיו השחיינים הטובים ביותר. זרמי הפריצה הינם הסכנה מספר אחת למי שאינו יודע לשחות, או לשחיינים שאינם יודעים מה לעשות. מהירות זרם הפריצה יכולה להיות כמטר לשנייה בים רגוע – עדיין זרם מורגש וחזק, ולהגיע עד 3 מטרים בשנייה בתנאים סוערים – מהירות שתכריע גם שחיין מצוין. וכאן הנקודה החשובה ביותר – לא צריך (ואסור) להתנגד לזרמי הפריצה. כאשר אדם מרגיש שהוא נסחף פנימה אל תוך הים, האינסטינקט המידי הוא לחזור בחזרה, אבל היות שזרמי הפריצה בדרך כלל חזקים למדי, הניסיון הנואש זה (שלרוב מלווה בפאניקה ואיבוד עשתונות) רק גורם לאיבוד כוחות, ולבסוף לטביעה. אם כן, הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שאין להתנגד לזרם הפריצה, לשמור על כוחות, להירגע, ולהחזיק את הראש מעל המים. מה שיקרה הוא, שהזרם ייקח אותנו פנימה ואז ניתן 'לחתוך' שמאלה או ימינה (עד לאזור שבירת הגלים), לשחות במקביל לקו החוף, ולבסוף לחזור במסלול מעגלי כפי שמראה האיור. שחו ברוגע הצידה "בישיבה" וחפשו שוב את הקרקעית. אם רגליכם נוגעות בחול התחילו ללכת החוצה ביציבות ולא בשחייה.
אם ראיתם מישהו אחר נסחף, יש לצעוק לו מה לעשות, ואם אפשר, לזרוק לו מצוף כלשהו .
- מנוחה – אם העייפות השתלטה עליכם במהלך ניסיונות ההיחלצות, הפסיקו להתאמץ. נשמו עמוק שכבו על הגב והתחילו לצוף. רוב מקרי הטביעה נגרמים כתוצאה מבליעת מים, עייפות, שרירים תפוסים ו…לחץ.
- חופים מוכרזים תחת פיקוח של מצילים – בכל מקרה חשוב להגיע רק לחופים מוכרזים בהם יש שרותי הצלה פעילים. המצילים מכירים היטב את הזרמים בחוף. עבודת ההכנה של צוות ההצלה בחוף מתחילה בשעות הבוקר המוקדמות, בהצבת שילוט ודגלים שנועדו למנוע את אפשרות הכניסה לאזורי זרם הפריצה. במידה ואתם בחוף מוכרז לרחצה המאויש בשירותי הצלה, סמנו במהלך הציפה באופן החלטי וברור בתנועות של הרמת ידיים לכיוון תחנת ההצלה כי אתם זקוקים לעזרה. ברוב המקרים המצילים כבר יהיו בדרך אליכם.
סרטונים המתארים את זרם הפריצה |
לינק לסרטון של דוד לבקוביץ וירון פרקש בחוף "טאיו בבת-ים – את המתרחץ שנסחף בזרם מגלם בסרטון דוד לבקוביץ והדובר הוא ירון פרקש, מציל מחוף טאיו, שצילם את הסרט.
http://www.youtube.com/watch?v=Pwn4lnI83Rs
לינק לסרטון ערוץ 2 – "זרמים קטלניים ומסוכנים בים – איך להינצל מטביעה ?"
http://www.youtube.com/watch?v=ERbWL7H53ZQ
חלק מתכני המאמר והתמונות מקורם מכתבה באנגלית של National Weather Service ראה לינק באתר . http://www.ripcurrents.noaa.gov/overview.shtml
סיכום זרם הפריצה |
כאמור עונת הרחצה הנוכחית בחופים מסתמנת כמרובת בהיקפי טביעות למוות, זאת לעומת אשתקד. לכך ניתן לייחס במיוחד את המחזוריות של התנהגות הטבע שלגורם האנושי אין בו שליטה, ויחד עם זאת מאמר זה בא להתוות כיווני פעולה שעשויים להקטין את המקרים, אף שהטבע עושה את שלו.
אנו סבורים, מראיונות רבים שקיימנו עם מצילי החופים, כי גורם הסיכון העיקרי וגורם המוות העיקרי מטביעות בחופי הים התיכון הם זרמים המכונים "זרמי פריצה" rip current.
המצילים בחופים המוכרזים עושים עבודת קודש להכוונת הציבור הרוחצים לקטעי רחצה בטוחים שבהם אין זרמי פריצה והם מבצעים זאת באמצעות דגלי סימון, שלטים מקומיים והכוונת הציבור בהוראות מילוליות. "גבעה", "בור", "תישאר לעמוד על הרגליים ואל תאבד אחיזה מהקרקעית" – אלו מושגים הרווחים אצל המצילים להכוונת קהל המתרחצים להתמודדות עם זרמי הפריצה.
בנוסף ראוי לציין לחיוב את משרד הפנים על חלקו להגברת הבטיחות ברחצה בים לרבות בהסברה על חשיבות הרחצה בפיקוח והכוונת מצילים. אלא שלא תמיד מצויים מצילים בחופים וכידוע עיקר מקרי הטביעה מתרחשים במקומות רחצה ללא פיקוח מצילים, או לפני ואחרי שעות הרחצה. לכן משרד הפנים נערך להרחיב את ההסברה למניעת טביעות לקראת עונת הרחצה הבאה בהתמקדות בתופעת "זרם הפריצה", במקביל למסר שהרחצה ללא מציל מסוכנת – "אם אין מציל לא נכנסים למים – בחיים".
בנוסף אנו מנצלים מאמר זה על מנת לפנות לגורמים המקצועיים במשרד החינוך וברשויות המקומיות על מנת שאלה יפעלו לחינוך והדרכת ציבור המתרחצים להתמודדות עם זרמי
הפריצה. זאת באמצעות הדרכה במערכת החינוך הפורמאלית בבתי ספר והלא פורמאלית במרכזים הקהילתיים ובמתנסים, וכן בהצגות תכלית של המצילים בים למול ציבור המתרחצים באופן ויזואלי של איתור זרמי פריצה בחוף ודוגמת חיות של היסחפות בזרם והדרך להיחלץ ממנו.
ואסיים בתודות לאלה שסייעו לי לכתיבת המאמר:
במשרד הפנים: אשר גרנר – מנהל האגף לרישוי עסקים ואתרי רחצה, ועאטף חיראלדין – ממונה תחום אתרי רחצה.
בעיריית בת-ים: עו"ד דוד טמיר, מנהל מחלקת החופים, וצוות המצילים המסור והאידיאולוגי למקצוע ההצלה שבחוף טאיו –בת ים – שרון שאולי, ישראל רוקח, ירון פרקש ואד בוטרשוילי, ,אשר הנחו והדריכו אותי באופן מעשי בהתנסות עם זרם הפריצה ואף סייעו לשמור על חיי בהתנסות יוצאת דופן זו.
בארגון הארצי למצילי הים: אבי אפיה – יו"ר הארגון ומנהל קטע חוף בחופי בת-ים.